שביתה במערכת החינוך – טור אישי

מאז הקורונה, מרגיש שיש טרנד לרדת על מורות, מורים וגננות במדינת ישראל. המקצוע הזה נחשב מוערך ומכובד בחו״ל – אבל בארץ? אין לו כבוד, אין לו סטטוס, אין לו מעמד. ובכל זאת, זו המערכת היחידה שתמיד מצפים ממנה להיות הראשונה מתחת לאלונקה בשעת משבר.

בטח ראיתן עשרות פוסטים ויראליים ב-48 השעות האחרונות, מאז הכרזת השביתה. התגובות נעו בין: "אתם עובדים רק 9 חודשים בשנה", "אתם משתכרים גם כשאתם בבית ובחוף הים", "אתם מסיימים כל יום ב-13:00". רגע, נשמעת עבודה שווה. אז באמת – למה אתם לא מורים בעצמכם?

עבדתי כמה שנים טובות במערכת החינוך. וכששואלים אם אני מתגעגעת? יש בעיקר שתיקה רועמת. 80% משרה, תואר במשפטים, עו״ד מוסמכת, תעודת הוראה באנגלית – ועדיין לא הגעתי ל-6,000 שקלים בחודש.

ומה אני אמורה להרגיש כלפי השביתה הזו? גם אני אימא לשלושה ילדים מהממים. שניים מהם ישארו בבית בראשון כל התוכניות שלי מתבטלות. אז אני צריכה לכעוס על השביתה הזו? להגיד שהיא לא ראויה? או אולי להבין את המורים, שהייתי עד לא מזמן חלק מהם?

גילוי נאות: עבדתי כמה שנים טובות במערכת החינוך. וכששואלים אם אני מתגעגעת? יש בעיקר שתיקה רועמת. 80% משרה, תואר במשפטים, עו״ד מוסמכת, תעודת הוראה באנגלית – ועדיין לא הגעתי ל-6,000 שקלים בחודש. אגב, היום אני מורה פרטית לאנגלית, והחלום שלי הוא להגיע לכל ילדה וילד ולעזור להם לשפר את האנגלית – גם מרחוק.

כשעוד התלבטתי אם להזדהות עם השביתה או לכעוס עליה, חברה תייגה אותי ב״איגרת״ שפרסם השר סמוטריץ״. ואיך לומר בעדינות? כבודו לא מונח במקומו. שם הבנתי שהרוב השפוי מבין: לפגוע בציבור ההוראה – ציבור שגם כך מרוויח מעט – זה המעשה הכי לא הוגן שיש.

לא מגיע למורים שיקצצו להם. ואם כבר מקצצים – אז רק למורים מהמגזר החילוני?! מישהו בדק אם למורה יש בן שמשרת במילואים? או בעל? או אבא? אף אחד לא בדק.

תחת נטל המלחמה, אני – כהורה במדינת ישראל – מצדיעה למורים. מצדיעה להם שהם בוחרים כל בוקר לקום, לחנך, להעניק, לחבק ילדים שלא שלהם. מאחלת להם שהשכר שלהם יוכפל, שהמעמד שלהם יעלה, שכולם ירצו להיות בנעלייהם – ומתפללת שמערכת החינוך תעשה את אקזיט חייה

אני מזמינה את כל המגיבים לרעה בפוסטים לנסות להיות מורים בישראל. הם יגלו מהר מאוד שעם שליחות ואהבה אי אפשר לשלם חשבונות, לא ללכת לסופר, לא לקנות רכב, לא לצאת לחופשה. העבודה אינטנסיבית, מסביב לשעון. והמורים? נדרשים להשתדרג ולהשתלם – בזמן הפנוי, ועל חשבונם הפרטי.

אם השביתה הזו לא גורמת לכם לזוז באי נוחות – אתם כנראה עדיין לא הורים, ולא מבינים שמורי וגננות ישראל הם האור בחשכה. הם הפסיכולוגים, החברים הכי טובים, היועצות, המחנכות, המטפלות, המלמדות. הם מעצבים את העתיד של הילדים שלנו.

מדינה שלמה נושאת כבר בנטל המלחמה, והדבר היחידי שצריך להדאיג את כולנו זה החזרת החטופים ושכל חייל ישוב לביתו בשלום.

הכתבה התפרסמה במקור במגזין את במאי 2025.