המורה שהרימה ידיים ממערכת החינוך

"מספיק שלכל ילד יהיה מורה אחד שיאמין בו". ככה גם אני חשבתי, עד שנכנסתי למערכת החינוך.

היי, קוראים לי מורן משיח-ליבנה. אני בת 36 מפתח תקווה, ואמא ל-3 אוצרות: רוי בכיתה ד', לני, שעולה בשנה הבאה ל-א' וליאו בן 8 חודשים. אני עורכת דין בהסמכתי ואף עבדתי במקצוע, אך מכיוון שלא שאבתי די סיפוק מכתבי טענות, עשיתי הסבה להוראה. בחמש השנים האחרונות אני מורה לאנגלית בבית ספר יסודי בעיר מגוריי, ובכל שנה שעברה התחדד לי יותר ויותר עד כמה המערכת שאמורה להיות הכי משומנת – היא כמו הגרסה הכי מיושנת של הטלפון הכי מיושן שאתם מכירים. אז השבוע אני משנה שוב סטטוס והופכת ל"מורה לשעבר".

אתן בטח מכירות את המונח "חופשת לידה" – את כן אחרי לידה אבל ממש לא בחופשה, ובטח לא כשזה הילד השלישי. דווקא בבגרות של ההורות בגיל הזה, את מבינה שלחזור לעבודה אחרי לידה זה לעבוד חצי ממה שעבדת בבית. ניסיתי לדמיין את עצמי חוזרת ומתחילה את היום בחדר המורים, או כפי שהמנהלת שלי אהבה לקרוא לו "חדר סוכני שינוי". זה המקום שאמור לקבל בבוקר את פניהם של האנשים שאחראים על הילדים שלנו, על דור העתיד, ואף על פי כן הוא חיוור, עצוב, עצבני ובאופן קבוע יש משהו שדולף בו.

חדר המורים צריך להיות מפואר כמו המופע של נועה קירל בפארק הירקון, מדויק כמו מגבת ההזעה של שלמה ארצי, מנוהל כמו עומר אדם ומרגש כמו ילדי אור הירח של אביב גפן.

המורים האלה, אני מעריצה אותם. כל אחד ואחת מהם באים כל בוקר לתנאים שלא מביישים את הטירונות שלי. הם עדיין מגיעים, בכל הגילאים ובכל מצבי הרוח, למרות שהמציאות שרובם הכירו כמורים השתנתה. המון מורים נשארים במערכת מכוח ההרגל, מהפחד לצאת מאיזור הנוחות – אבל משנה לשנה רואים שחוץ מהאהבה לתלמידים לא נשאר הרבה.

אז אני גם כועסת. על מי שיושבים שם למעלה ומורידים את ההנחיות. המדינה חוגגת 75 וכך גם מערכת החינוך. 75 שנה, וחוץ מהגיר שהפך לטוש מחיק לא הרבה השתנה.

הדבר הכי חשוב מבחינתי היא הנקודה הזו בחיים, שבה אני גם הורה וגם מורה. שם הטלטול האמיתי. בתור מורה אני יודעת איך המורים יוצאים כל בוקר לקרב על כל 35 הנפשות הקטנות בכיתה. המורה היא רופאה, היא פסיכולוגית, היא שחקנית, היא קומיקאית, היא עורכת דין, היא בוררת, היא חובשת – היא, בקיצור, הכל.

אני רוצה לשלוח לשר החינוך הצעה – עשה ריסטרט למערכת החינוך. קח תקציב ענק לטובת המערכת הכי חשובה במדינה, המערכת שמגדלת את החיילים שלנו, הלוחמים שלנו, היזמים שלנו, המנהיגים שלנו.

ומה איתי אתם שואלים? לא יכולתי לדמיין את עצמי חוזרת למערכת החינוך. לא עכשיו, לא בגרסתה הנוכחית. הנגד ניצח אותי, ואין תחושה קשה מלהיות מובס. אני לא רוצה להיפרד ממשרד החינוך, אבל לא הייתה לי ברירה. אני מתפללת לחזור לגרסה משופרת שלה.

XOXO
מורן המורה לאנגלית. לשעבר.

הכתבה התפרסמה במקור במגזין את באפריל 2023.